השפעת הפרעת קשב והיפראקטיביות וטיפול בממריצים על תסמיני זעזוע מוח ותפקוד במבדק נוירוקוגניטיבי ממוחשב

Effects of Attention Deficit Hyperactivity Disorder and Stimulant Medication on Concussion Symptom Reporting and Computerized Neurocognitive Test Performance.

החוקרים: Littleton AC, Schmidt JD, Register-Mihalik JK, Gioia GA, Waicus KM, Mihalik JP, Guskiewicz KM

Arch Clin Neuropsychol. 2015 Nov;30(7):683-93. doi: 10.1093/arclin/acv043. Epub 2015 Aug 26.

לחצו כאן לקריאת תקציר המאמר המקורי.

השפעת הפרעת קשב והיפראקטיביות וטיפול בממריצים על תסמיני זעזוע מוח ותפקוד במבדק נוירוקוגניטיבי ממוחשב

השפעת הפרעת קשב והיפראקטיביות (Attention Deficit and Hyperactivity Disorder – ADHD) וטיפול בממריצים על מדדי זעזוע מוח אינה ברורה.

מטרות מחקר זה היו (i) לבחון את עקביות התפקוד בקבוצה של ADHD שאינם מטופלים ובקבוצת ביקורת מבחינת המדדים של זעזוע מוח, (ii) להעריך הבדלים בתפקוד בין שתי הקבוצות, ו-(iii) להעריך את השפעת הטיפול בממריצים על התפקוד של קבוצת ה-ADHD.

למשתתפים בגילאי 18-22 (הוגדר במחקר המקורי כ"college-aged"), 22 הסובלים מ-ADHD ו-22 משתתפי ביקורת מותאמים, ניתנו רשימת תסמינים ומבדק נוירוקוגניטיבי ממוחשב (CNS Vital Signs, CNSVS) 3 פעמים (בהפרשים של שבוע): בפגישות 1 ו-2 כל המשתתפים היו ללא טיפול תרופתי; בפגישה 3 קבוצת ה-ADHD קיבלו טיפול תרופתי. מהימנות המדדים (intraclass correlation coefficients, ICC2,1) הייתה עקבית עבור שתי הקבוצות.

כאשר היו ללא טיפול, קבוצת ה-ADHD תפקדה גרוע יותר מקבוצת הביקורת מבחינת המהירות הפסיכומוטורית [F(1,40) = 15.19, p < 0.001], וגרוע יותר מאשר תחת טיפול תרופתי מבחינת זמן התגובה [F(1,39) = 6.34, p = 0.02].

קבוצת ה-ADHD תפקדה טוב יותר ובאופן בר השוואה לקבוצת הביקורת כאשר קיבלו טיפול תרופתי בממריצים.

על קלינאים להתחשב במצב הטיפול התרופתי כאשר מפענחים ציוני מבדקים.