טיפול תרופתי בהפרעת קשב וסיכון לדיכאון: מחקר עוקבה אורכי כלל-ארצי

Medication for Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder and Risk for Depression: A Nationwide Longitudinal Cohort Study.

שמות החוקרים: Chang Z, D'Onofrio BM, Quinn PD, Lichtenstein P, Larsson H.

Biol Psychiatry. 2016 Feb 23. pii: S0006-3223(16)00130-X. doi: 10.1016/j.biopsych.2016.02.018. [Epub ahead of print]

לחצו כאן לקריאת תקציר המחקר המקורי.

טיפול תרופתי בהפרעת קשב וסיכון לדיכאון: מחקר עוקבה אורכי כלל-ארצי

רקע:

הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD – Attention Deficit and Hyperactivity Disorder) משויכת עם שיעורים גבוהים של תחלואה נלווית פסיכיאטרית, כולל דיכאון. עם זאת, לא ברור האם טיפול תרופתי בהפרעת קשב מגביר או מפחית את הסיכון לדיכאון.

שיטות:

בדקנו את כל האנשים שניתנה להם אבחנה של הפרעת קשב והיפראקטיביות שנולדו בין 1960 ל-1998 בשוודיה (כמות = 38,752). השגנו נתונים לגבי מרשמים לתרופות להפרעת קשב, אבחנה של דיכאון והפרעות פסיכיאטריות אחרות, וגורמים סוציו-דמוגרפיים מתוך מאגרים מבוססי-אוכלוסיה. הקשר בין טיפול תרופתי בהפרעת קשב לבין דיכאון הוערך באמצעות Cox proportional hazards regression.

תוצאות:

לאחר התאמה לפי ערפלנים (confounders) סוציו-דמוגרפיים וקליניים, טיפול תרופתי בהפרעת קשב נמצא קשור בסיכון מופחת בטווח הארוך (כלומר לאחר 3 שנים) לסבול מדיכאון (hazard ratio = 0.58; 95% confidence interval, 0.51-0.67).

הסיכון היה נמוך יותר עבור טיפול תרופתי ממושך יותר בהפרעת הקשב.

כמו כן, טיפול תרופתי בהפרעת קשב נמצא קשור בשיעורים מופחתים של דיכאון תוך כדי תקופת הטיפול; אנליזה within-individual העלתה כי היארעות של דיכאון הייתה 20% פחות נפוצה במהלך התקופות בהן המטופלים קיבלו טיפול תרופתי להפרעת קשב בהשוואה לתקופות בהן הם לא קיבלו טיפול (hazard ratio = 0.80; 95% confidence interval, 0.70-0.92).

מסקנות:

המחקר שלנו מצביע על כך שטיפול תרופתי בהפרעת קשב אינו מגביר סיכון לדיכאון בשלב מאוחר יותר; הטיפול התרופתי דווקא נמצא קשור בסיכון מופחת לדיכאון לאחר הטיפול ובמהלכו.