סיכון לשברים וגורמים מתאמים של אוכלוסיית ילדים עם הפרעת קשב: מחקר כלל ארצי

Fracture risk and correlating factors of a pediatric population with attention deficit hyperactivity disorder: a nationwide matched study.

שמות החוקרים: Guo NW, Lin CL, Lin CW, Huang MT, Chang WL, Lu TH, Lin CJ.

J Pediatr Orthop B. 2016 Jul;25(4):369-74. doi: 10.1097/BPB.0000000000000243.

לתקציר המקורי

סיכון לשברים וגורמים מתאמים של אוכלוסיית ילדים עם הפרעת קשב: מחקר כלל ארצי

מטרת מחקר זה הייתה לבחון את הסיכון לשברים וההבדלים בין המינים מתוך מאגר נתוני כלל ארצי של סיכון לשברים בקרב ילדים בגילאי 4-17, עם או ללא הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD – Attention Deficit and Hyperactivity Disorder, ICD-9-CD codes 314).

נעשה שימוש ב-LHID 2000 (שם המאגר: The Longitudinal Health Insurance Database) כדי לנתח את מאפייני השברים של ילדים מביטוח הבריאות הלאומי שמכסה 96.1% מתוך האוכלוסיה הטאיוואנית (N=21.4 million).

נכללו סך של 7200 ילדים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות בגילאי 4 עד 17, שאבחנתם אומתה בשלוש מרפאות חוץ לפחות בתקופה שבין ה-1 בינואר 2000 עד ה-31 בדצמבר 2009, וקוהורט של 36,000 ילדים ללא הפרעת קשב והיפראקטיביות שהותאמו עבור גיל, מין ואורבניזציה גויס עבור ניתוח הנתונים.

שיעור ההיארעות של שברים בילדים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות היה 21.0 (95%confidence interval = 19.4-22.7) ל-1000 שנות-אדם, במובהק (P<0.001) גבוה יותר מ-15.0 (95%confidence interval = 14.4-15.6) בילדים ללא הפרעת קשב והיפראקטיביות.

לאחר תקנון לגיל, מין, מידת אורבניזציה, ואזור גיאוגרפי, ה-hazard ratios (ר"ת HR) המובהקים סטטיסטית (P<0.001) לשבר בילדים עם הפרעת קשב בהשוואה לילדים ללא הפרעת קשב כללו: 1.62 לבנות ו-1.38 לבנים, 1.53 בגולגולת, צוואר ובית החזה (ICD-9-CM 800-809), ו-1.28 לשברים בגפיים העליונות (ICD-9-CM 810-819), וכן 1.84 לשברים בגפיים התחתונות (ICD-9-CM 820-829).

ה-HR אף גדל בצורה מובהקת (P<0.001) בכל קבוצות הגיל, כולל 1.35 בגילאי 4-6, 1.37 בגילאי 7-9 ו-1.54 בגילאי 10-17.

הפרעת קשב והיפראקטיביות צריכה להיכלל בגורמי הסיכון לשברים בילדים בכל מין, בכל קבוצות הגיל, ובכל חלקי הגוף, ועל הורים, מורים, מטפלים של ילדים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות ואורתופדים של ילדים להיות מודעים לכך.

נוסף על כך, ילדות הסובלות מהפרעת קשב והיפראקטיביות מושפעות יותר מאשר ילדים, במיוחד לאחר גיל 10, כאשר ה-HR המתוקנן הגבוה ביותר היה בגפיים התחתונות.

ניתוח כלל ארצי מתוקנן לגיל ולמין מראה כי הפרעת קשב והיפראקטיביות צריכה להיחשב כגורם סיכון לשברים בילדים, במיוחד אצל בנות מעל גיל 10.