אפשרות של החמרה תלוית-גיל של ליקוי קשב בהפרעת קשב והיפראקטיביות והנחתה שלה על ידי אבחון וטיפול בעבר

Possible Age-Related Progression of Attentional Impairment in ADHD and Its Attenuation by Past Diagnosis and Treatment.

שמות הכותבים: Ben-Sheetrit J, Tasker H, Avnat L, Golubchik P, Weizman A, Manor I.

J Atten Disord. 2017 Dec 1:1087054717743328. doi: 10.1177/1087054717743328. [Epub ahead of print

קישור לתקציר המחקר באנגלית

אפשרות של החמרה תלוית-גיל של ליקוי קשב בהפרעת קשב והיפראקטיביות והנחתה שלה על ידי אבחון וטיפול בעבר

מטרה:

מטרת המחקר הינה להעריך ליקויי קשב בקבוצות גיל שונות עם הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD – Attention Deficit and Hyperactivity Disorder).

שיטה:

סך הכל, 58 ילדים, 73 מתבגרים, ו-104 מבוגרים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות הוערכו בעזרת TOVA (Test of Variables of Attention). נבדקים עם תחלואה נלווית או טיפול פסיכוטרופי לא נכללו במחקר.

תוצאות:

מבחינת השתנות זמני התגובה (RTV – Response Time Variability), למבוגרים היה סיכון גבוה פי 10.6 ו-4.0 להיות בעלי ליקוי חמור (standard score <40) בהשוואה לילדים ולמתבגרים, בהתאמה.

מבוגרים היו בסיכון כמעט כפול להיות בעלי ליקוי משמעותי (standard score <70) בטעויות השמטה (omissions) לעומת המתבגרים.

מבחינת המדד d' (ירידה בתפקוד הקשב לאורך זמן), כל המשתתפים שהיו בעלי ליקוי חמור היו מבוגרים.

הגיל ניבא ליקוי במדד תפקוד קשב (API – Attention Performance Index), ב-RTV וב-d', אבל לא בטעויות השמטה או בטעויות של לחיצה מיותרת (commissions).

טיפול בתרופות ממריצות (סטימולנטים) בעבר ניבא ליקוי מופחת ב-d', אבחון בעבר ניבא ליקוי מופחת ב-RTV, ושניהם ניבאו ליקוי מופחת בטעויות השמטה וב-API.

מסקנה:

למבוגרים יש יותר ליקויי קשב לעומת ילדים ומתבגרים. אבחון וטיפול בעבר היו באסוציאציה עם הפחתה בליקויים בקשב הקשורים בהפרעת קשב והיפראקטיביות.