מודעות עצמית נמוכה ל-ADHD במבוגרים על פי שאלון סקר בדיווח עצמי

Low self-awareness of ADHD in adults using a self-report screening questionnaire.

החוקרים: Manor I, Vurembrandt N, Rozen S, Gevah D, Weizman A, Zalsman G.

Eur Psychiatry. 2012 Jul;27(5):314-20. doi: 10.1016/j.eurpsy.2010.08.013. Epub 2011 Nov 22.

לחצו כאן לקריאת תקציר המאמר המקורי.

מודעות עצמית נמוכה ל-ADHD במבוגרים על פי שאלון סקר בדיווח עצמי

הקדמה: המודעות ל-ADHD (הפרעת קשב והיפראקטיביות, Attention Deficit and Hyperactivity Disorder) במבוגרים גדלה במשך העשור האחרון. אחת הסוגיות המעניינות ביותר הקשורות לנושא זה היא המודעות העצמית של המבוגרים הללו לתסמיני ה-ADHD מהם הם סובלים, וההערכה שלהם בנוגע לליקויים של עצמם. ההשערה שלנו, כאשר חקרנו אוכלוסיית מבוגרים צעירים הסובלים מ-ADHD, הייתה שיהיו הבדלים משמעותיים בין הדיווח העצמי שלהם לבין ההערכה הקלינית שלהם.

שיטה: מאה ושלושה סטודנטים התנדבו למחקר זה. כדי לתת תוקף לשאלוני הסקר ל-ADHD בהם השתמשנו (ADHD-SQ, ADHD Screening Questionnaires), וכדי להעריך את רמת המודעות שיש להם בנוגע לתסמינים של עצמם, המשתתפים עברו הערכה קלינית מלאה ל-ADHD. הם חולקו לקבוצת ביקורת (מספר משתתפים=24), וקבוצת ADHD (מספר משתתפים=79), שבתורה נחלקה לשתי תת-קבוצות, אחת המכילה 24 משתתפים הסובלים מהפרעת קשב בעלת מרכיב קשב דומיננטי (ADHD-I, predominantly inattentive), ואחרת המכילה את 55 הנותרים הסובלים מהפרעת קשב משולבת (ADHD-C, combined type).

תוצאות: ניתוח גורמים (factor analysis) הניב שני הגורמים המסבירים 41% מהשונות. הציון בסקאלת IA (חוסר קשב, inattention) נטה להיות גבוה יותר בשתי תת-הקבוצות שבקבוצת ה-ADHD בהשוואה לקבוצת הביקורת (6.5 ± 2.1 לעומת 2.34 ± 2.3 עם p < 0.001), ללא הבדל מובהק בין שתי תת-הקבוצות שבקבוצת ה-ADHD. הציון בסקאלת HI (היפראקטיביות-אימפולסיביות, hyperactivity impulsivity) היה גבוה יותר במובהק בתת-הקבוצה ADHD-C מאשר בתת-הקבוצה ADHD-I, אשר הציון שלה דמה לזה של קבוצת הביקורת (ביקורת: ציון 1.6±2.1; ADHD-I: ציון 1.55±1.0; ADHD-C: ציון 4.5±2.6; p < 0.0001). ניתוח Receiver Operating Characteristics) ROC) הראה תוצאות דומות. השטח שמתחת לעקומה (AUC, Area Under the Curve) של הציון בסקאלת IA היה 0.90 (95% מרווח בטחון: 0.83-0.96) ושל הציון בסקאלת HI היה 0.75 (95% מרווח בטחון: 0.63-0.86).

הסיווג לקבוצות נעשה על פי נקודת סף של 3 פריטים ומעלה מתוך 9 ב-SQ ו-6 פריטים ומעלה מתוך 9 בהערכה הקלינית. שני סיווגים אלה הראו 68% הסכמה (46% רגישות ו-95% סגוליות). בשתי תת-הקבוצות שבקבוצת ה-ADHD, המספר הממוצע של סימפטומים חיוביים בדיווח עצמי לכל סטודנט היה יחסית נמוך לשני האשכולות; תופעה זו בלטה בתת-הסוגים הספציפיים. הדירוג העצמי בסקאלת HI היה נמוך במידה ניכרת בתת-הקבוצה ADHD-C (ציון 4.5±2.6), והדירוג העצמי בסקאלת IA היה נמוך במיוחד בתת-הקבוצה ADHD-I (ציון 5.9±1.9).

מסקנות: תוצאות מחקר זה מצביעות על כך שתסמיני ADHD הינם בתת-דיווח הן עבור האשכול של חוסר קשב והן עבור האשכול של היפראקטיביות-אימפולסיביות, מה שמעיד על כך שמבוגרים הסובלים מ-ADHD נוטים להמעיט בערך הליקויים שקשורים ב-ADHD מהם הם סובלים. אנו מציעים כי יהיה ניתן להשתמש בשאלון זה הן במחקר והן בסביבה אקדמית על מנת לעזור ליועצים ולסטודנטים להשיג אינדיקציה מוקדמת ל-ADHD ולהפנות סטודנטים החשודים כסובלים מ-ADHD להערכה קלינית מלאה.