סוגי דיסלקציה (דיסלקסיה)

מודל-לקריאת-מילה-בודדת

המודל לקריאת מילה בודדת

שלב הניתוח הויזואלי-אורתוגרפי כולל שלושה תפקודים:

  1. זיהוי אותיות: זיהוי האותיות שמרכיבות את המילה, אות מופשטת ללא שם או צליל.
  2. זיהוי מיקום אותיות: זיהוי מיקומה היחסי של כל אות בתוך המילה.
  3. שיוך אותיות: שיוך כל אות למילה המתאימה והתעלמות מהמילים שמסביב.

המנגנון המאפשר לנו לקרוא ולהקריא בקול רם מילים מוכרות הוא המסלול של לקסיקון הקלט האורתוגרפי, הסמנטיקה ולקסיקון הפלט הפונולוגי.

לקסיקון הפלט האורתוגרפי הוא מאגר של מילים כתובות שלומדים להכיר תוך כדי רכישת הקריאה. לקסיקון זה מאפשר קריאת מילה כמילה שלמה, מבלי לפרק אותה לאותיות ולהמיר כל אות לצליל. לקסיקון זה מאפשר גם להבדיל בין מילים שנשמעות דומה אך נכתבות שונה (למשל "קריאה" ו"קריעה").

קישור בין המילה הכתובה למשמעותה מתאפשר בזכות הגישה למערכת הסמנטית. הסמנטיקה אינה שייכת בלעדית לתהליך הקריאה, אלא נדרשת ומשותפת גם לתהליכים אחרים, כדוגמת הבנת הנשמע.

הקראת מילה כתובה בקול רם מתאפשרת בזכות לקסיקון הפלט הפונולוגי, שמכיל מידע על צלילי מילים שונות. לקסיקון הפלט הפונולוגי שייך לתהליך הפקת המילה, ולכן פגיעה בו תגרום לפגיעה גם ביכולת ההקראה בקול רם וגם ביכולת הדיבור.

המנגנון שמאפשר לנו לקרוא מילים לא מוכרות, בין אם מדובר במילים חדשות לנו או במילות תפל (מילים שאינן לקסיקליות, כלומר אינן קיימות בעברית) הוא הממיר הגרפמי-פונמי. הממיר גרפמי-פונמי אחראי על המרת גרפמות לפונמות (כלומר אותיות לצלילים), בתהליך הכולל שלושה שלבים: פירוק לגרפמות, המרת גרפמות לפונמות ומיזוג הפונמות. כנראה שהשלב האחרון, מיזוג הפונמות, מתבצע על ידי באפר הפלט הפונמי.

באפר הפלט הפונמי הוא מרכיב של זיכרון עבודה (working memory) פונולוגי. הוא מחזיק למשך זמן קצר את הפונמות שהתקבלו מהממיר הגרפמי-פונמי או מלקסיקון הפלט הפונולוגי עד להגייתן. כאמור הבאפר הזה ככל הנראה אחראי גם על מיזוג הפונמות, או מיזוג מורפולוגי.

סוגי דיסלקציה

לקריאה על לקויות למידה באופן כללי – דיסלקציה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה – לחצו כאן.

אגנוזיה ויזואלית לאותיות – Visual Letter Agnosia

זוהי הפרעה בזיהוי אותיות על ידי ראייה, המונעת מהסובל ממנה לקרוא. לסובלים מהפרעה זו כן ישנה יכולת לזהות אותיות בדרכים אחרות, למשל על ידי מישוש או תנועה, אך אין יכולת לזהות אותיות בצורתן הכתובה.

אבחון: סובל מהפרעה זו יתקשה לזהות אותיות ואת צליליהן כאשר האותיות מוצגות לו בצורתן הכתובה, אך כן יצליח לזהות את האותיות על ידי מימוש צורת האות או אם יסמנו לו את צורת האות על גב היד.

כיוונים לטיפול: קריאה על ידי מישוש או על ידי תנועה, למשל באמצעות מעקב אחר כל אות בעזרת אצבע או עפרון, או אפילו בתנועות ראש או עיניים.

דיסלקסיית "נגלקט" או נגלקסיה – Neglect Dyslexia or Neglexia

"נגלקט" (הזנחה) זוהי בעיה בהפניית קשב אל האותיות שנמצאות באחד מצידי המילה או הטקסט. ברוב המקרים ההזנחה היא של צד שמאל, אך לעתים יכולה להיות הזנחה של צד ימין. לפעמים סוג זה של דיסלקסיה ילווה ב"נגלקט" כללי – תסמונת נוירולוגית שנובעת מנזק לצד אחד של המוח וגורמת לסובל ממנה לא להתייחס לגירויים שמגיעים מאחד הצדדים – אך זה אינו הכרחי.

נגלקסיה יכולה להתבטא ברמת הטקסט ואז יושמטו המילים שבצד השמאלי, או ברמת המילה הבודדת ואז יושמטו או יוחלפו האותיות בצד השמאלי של המילים. למשל בנגלקסיית צד שמאל ברמת המילה, המילה "קלה" יכולה להיקרא כ"קל" או כ"קלח".

אבחון: ההפרעה תתבטא אם ניתן לנבדק לקרוא מילים בהן השמטת או החלפת אותיות באחד מצדדיהן יוצרת מילה קיימת אחרת. כמו כן אפשר להשוות בין ימין לשמאל, ולבדוק האם תופעת ההשמטה או ההחלפה מתרחשת בשני הצדדים.

כיוונים לטיפול: הדגשת הצד ה"מוזנח" – אם למשל הנגלקסיה היא של צד שמאל ניתן לתופף באצבע ליד המילה, לצבוע את האות הסופית, לצייר "סמיילי" או כל סימון אחר לצד המילה או כל דבר אחר שימשוך את העין. אפשרות אחרת היא כתיבה במאונך.

דיסלקציה ויזואלית – Visual Dyslexia

סוג זה של דיסלקציה יתבטא בקריאת מילה אחת בתור מילה אחרת שדומה לה מבחינה ויזואלית (למשל "שלב" ו"שלט", או "דבק" ו"דלק"). הבנת המילה תהיה בהתאם לטקסט שנקרא, כלומר שגויה.

בשונה מנגלקסיה, בדיסלקציה ויזואלית הטעות בקריאה לא תמיד תהיה בצד מסוים, או אפילו בצד – אין עקביות, ואין תלות בין מיקום האות היחסי במילה לבין הסיכון לטעות.

אבחון: בחינת היכולת של הנבדק לזהות ולקרוא אותיות בנפרד (ולא כחלק ממילה), ולתת לנבדק לקרוא מילים בעלות שכנים אורתוגרפיים רבים (כלומר מילים שאפשר לקבל מהן הרבה מילים אחרות על ידי החלפת אות אחת בלבד).

דיסלקציית מיקום\שיכול אותיות – Letter Position Dyslexia

זוהי הפרעה בנתח הויזואלי-אורתוגרפי, בחלק שאחראי על קידוד וזיהוי מיקום כל אות בתוך המילה. זיהוי כל אות בפני עצמה נעשה נכון, אך המיקום של כל אות בתוך המילה מזוהה באופן שגוי. לכן סוג זה של דיסלקציה מתבטא בטעויות רבות בקריאה שנובעות משיכול אותיות במילה, ובעיקר שיכול של האותיות האמצעיות (למשל המילה "המשגה" יכולה להיקרא כ"הגשמה").

הבעיה בדיסלקציה כזו אינה ב"פלט", כלומר הטעות אינה בהקראה בקול אלא בקריאה. בדיבור או בחזרה על מילים שנשמעו בעל פה טעויות השיכול אינן מתרחשות. הבנת משמעות המילה נעשית על פי הטקסט שנקרא, כלומר על פי המילה השגויה. דיסלקציית מיקום אותיות אינה בהכרח מלווה בבעיה דומה בשיכול ספרות, ולכן אינה נובעת מבעיה במיקוד הראיה.

אבחון: הסובל מדיסלקציית מיקום אותיות יתקשה יותר בקריאת מילים נדידיות, כלומר מילים ששיכול האותיות האמצעיות שלהן יוצר מילה קיימת, ולכן בקריאת מילים כאלה יהיו טעויות רבות יותר. אם ניתן למי שסובל מדיסלקציה זו לקרוא מילות תפל נדידיות – מילים שאינן קיימות אך שיכול אותיותיהן יוצר מילה קיימת – הוא יקרא אותן באופן שגוי בתור המילה הקיימת (למשל "תמליד" יקרא כ"תלמיד").

כיוונים לטיפול: קריאה תוך כדי ליווי באצבע אות אחר אות.

דיסלקציה קשבית – Attentional Dyslexia

זוהי הפרעה בנתח הויזואלי-אורתוגרפי, בחלק שאחראי על שיוך אותיות למילה. כל אות בפני עצמה מזוהה היטב, ואף משויכת למיקומה היחסי הנכון במילה, אבל יש נדידה של אותיות בין מילים שונות. למשל אות ראשונה במילה אחת יכולה לעבור להיות האות הראשונה במילה אחרת. לחלופין, במצב בו אותה האות מופיעה בשתי מילים שונות באותו המקום היא עלולה להיות מושמטת משתיהן (למשל "איש אמיץ" יכול להיקרא כ"יש מיץ").

הנדידה מתרחשת בשכיחות גבוהה יותר במידה והיא יוצרת מילה קיימת אחרת. מילים ארוכות מועדות יותר לנדידה ולטעויות, כאשר ברוב המקרים האות שנודדת היא האות האחרונה.

אבחון: מי שסובל מדיסלקציה קשבית יקרא מילים בצורה תקינה לחלוטין כאשר כל מילה מוצגת לו בנפרד, אך כשכמה מילים מוצגות ביחד האותיות נודדות ביניהן (תוך שמירה על המיקום היחסי של האות במילה) ויופיעו טעויות בקריאה.

כיוונים לטיפול: הצגת כל מילה בנפרד, הגדלת הרווח בין המילים או שימוש בחלון שמציג בכל פעם רק מילה בודדת.

דיסלקציית אות-אות – Letter By Letter Dyslexia

זוהי הפרעה המתאפיינת בקריאה איטית, שנעשית על ידי זיהוי של אות אחר אות ורק בסוף התהליך אפשר לקרוא את המילה השלמה ב"איות הפוך" ("א", "י", "ו", "ת" ← "איות"). ככל שהמילה ארוכה יותר, כך הסיכון לטעויות גובר והקריאה איטית יותר.

דיסלקציית שטח – Surface Dyslexia

זוהי הפרעה הנובעת מליקוי באחד השלבים במסלול הלקסיקלי, שגורם לכך שכל מילה נקראת כאילו היא אינה מוכרת. כלומר כל מילה תיקרא על ידי המרת אותיות לצלילים. ישנם שלושה תתי-סוגים:

  • ליקוי בגישה ללקסיקון הקלט.
  • ליקוי במעבר מלקסיקון הקלט אל הסמנטיקה.
  • ליקוי במעבר מהסמנטיקה אל לקסיקון הפלט.

בהפרעה מסוג זה מילות תפל יקראו בצורה תקינה, אבל מילים שנכתבות באופן לא רגולרי (מילים שלא מצייתות לחוקי המרה גרפמים-פונמיים) יקראו בצורה שגויה (למשל "ראש" יכול להיקרא כ"רעש", או "חול" כ"חבל"). בנוסף למילים אי רגולריות, הסובלים מדיסלקסיית שטח יתקשו במיוחד בקריאת ובהבנת הומופונים ("את" ו"עט") או פוטנציופונים (מילים שיכולות להיקרא באותה הדרך כמו "בחור" ו"בכור" או "כִּפָּה" ו"קפא").

אמנם העברית המנוקדת היא שפה מאוד רגולרית, אך לרוב אנו נתקלים רק בעברית שאינה מנוקדת שהיא שפה מאוד אי רגולרית. לכן דיסלקציית שטח קשה במיוחד בשפה העברית. הניקוד מסייע לקריאה כיוון שהוא מקל על קריאת רוב המילים האי רגולריות אך אינו עוזר, למשל, להתמודדות מול הומופונים.

אבחון: הסובל מדיסלקציית שטח יתקשה במיוחד בקריאת מילים אי רגולריות, הומופונים ופוטנציופונים. פוטנציופונים בעיקר הם המתאימים ביותר לאבחון, כי כאשר הסובל מהפרעה זו יקרא את המילים האלה דרך הממיר הגרפמי-פונמי עשויה להתקבל מילה קיימת אחרת (למשל המילה "כרוב" תיקרא כ"קרוב").

כיוונים לטיפול: חשיפה רבה למילים אי רגולריות ולמידתן, למידת קשרים בין מילים מאותו השורש וכדומה. ניקוד עשוי לסייע לפחות לקריאת חלק מהמילים. רק במידת הצורך, חיזוק ההמרה הגרפמית-פונמית.

דיסלקציה פונולוגית – Phonological Dyslexia

הפרעה הנובעת מליקוי בממיר הגרפמי-פונמי, כלומר ביכולת לקרוא באמצעות המרת אות לצליל. הפרעה זו תגרום לקושי בקריאת מילים חדשות – מילים לא מוכרות או מילות תפל.

מילים מוכרות שנלמדו בעבר יקראו בצורה תקינה, ולכן אם מדובר בדיסלקציה פונולוגית נרכשת אצל אדם שלמד לקרוא טרם הפגיעה, הוא עדיין יהיה מסוגל לקרוא במידה מסוימת בהתבסס על אוצר המילים הקיים. לעומת זאת, דיסלקציה פונולוגית התפתחותית תקשה על רכישת הקריאה מלכתחילה כי אין אפשרות להסתמך על המרת אותיות לצלילים לשם לימוד מילים חדשות ולכן אין דרך לרכוש מאגר מילים מוכר.

דיסלקציית גישה למשמעות – Semantic Access Dyslexia

זוהי הפרעה בהבנת המילים הנקראות. יכולת הקריאה וההקראה בקול טובה, בין אם מדובר במילים מוכרות או חדשות, רגולריות או אי רגולריות. אך הסובלים מההפרעה אינם מבינים את משמעות המילה שקראו.

יש מקרים בהם ההפרעה מתבטאת רק בהקראת מילים כתובות, כלומר הליקוי הוא בקישור בין לקסיקון הקלט האורתוגרפי לבין הסמנטיקה, ויש מקרים בהם ההפרעה מתבטאת גם בהבנת מילים הנאמרות בעל פה כלומר הליקוי הוא בסמנטיקה עצמה.

דיסלקציית עומק – Deep Dyslexia

הפרעה המתבטאת בעיקר בטעויות סמנטיות, כאשר במקום לקרוא את המילה הכתובה קוראים מילה אחרת בעלת משמעות דומה ("לוהט" יקרא כ"חם", או עכבר" כ"חולדה"). לפעמים הקשר בין המילה המקורית למילה המחליפה מורכב ואסוציאטיבי יותר, למשל "חלב" יכול להיקרא כ"פרה".

טעויות נפוצות נוספות בדיסלקציית עומק כוללות טעויות ויזואליות ("פרח" ← "פתח") וטעויות מורפולוגיות ("דיברתי" ← "מדבר", "תלמידות" ← "תלמיד"). לפעמים במקום לקרוא את המילה יגדירו אותה, למשל "מטוס" יקרא כ"כלי תחבורה בשמיים".

לסובלים מדיסלקציית עומק קשה במיוחד לקרוא מילים דקדוקיות ("על", "את", "של" וכדומה) ומילות תפל. קריאת שמות עצם מופשטים ("שמחה") קשה יותר מקריאת שמות עצם מוחשיים ("כסא").

כיוונים לטיפול: מצד אחד חיזוק הממיר הגרפמי-פונמי, ושיפור פירוק והרכבת מילים ומודעות פונולוגית. מצד שני חשיפה רבה למילים ועל ידי כך מילוי של לקסיקון הקלט האורתוגרפי – נחוץ בעיקר בטיפול בדיסלקציית עומק התפתחותית.

המידע לקוח מתוך הספר "מה שרציתם לדעת על דיסלקסיה ולקויות למידה אחרות" בעריכת דוד פינקלשטיין, בהוצאת אורטון דיסלקסיה ישראל (אוגוסט 2010).